איך אני עושה את זה?

השכמה מוקדמת,

אוכל לבי"ס,

כלים,

כביסה,

קוקו לאמצעית,

מקלחת לקטן,

תזכורות למי שיש היום שיעור ספורט לקחת ציוד,

ופיזור למסגרות.

ככה בד"כ נראה הבוקר שלי, כשאני משתדלת לשתות כוס מים בין לבין, אבל באמת לא מספיקה הרבה יותר.

כשהילדים במסגרות- אני עובדת,

וכמובן גם אחה"צ עמוס.

חוגים, חברים, תנועות נוער, מפגשים משפחתיים, קניות, סידורים…

 

בטח אתם מזדהים עם אחד או יותר מהסעיפים 🙂

ובטח גם לכם קורה שיש משהו שממש בא לכם לעשות לכיף,

אבל פשוט…

לא מגיעים לזה. זה לא קורה.

העומס, החיים, הכל.

 

אז אני אגלה לכם סוד.

בעצם- שני סודות.

 

הראשון- העומס כאן כדי להשאר 🙂

כן, כן.

כדאי שנשלים עם זה כבר עכשיו.

החיים שלנו מלאים, וזה בסדר.

יש עבודה, יש אחרי העבודה, יש בלת"מים ויש הפתעות.

 

אבל, וזה הסוד השני-

זה לא צריך למנוע מאיתנו לעשות את מה שאנחנו אוהבים.

נכון, עמוס.

אין הרבה זמן פנוי, או הרבה כסף פנוי.

אבל לפעמים מספיק למצוא חלון קטן,

או ליצור חלון קטן, כדי לשנות את המצב הזה.

 

מספיק שפעם בשבוע,

אני יודעת שיש לי בוקר אחד שמוקדש לבית.

ובבוקר הזה אני יכולה להקדיש שעה לתפירה.

אחרי ששמתי אוכל לבשל,

והכנסתי מה שצריך לתנור,

גם אני יכולה וצריכה לקחת קצת זמן לעצמי,

ולעשות את מה שעושה לי טוב.

 

כל שבוע אני לוקחת לי אתגר שבועי,

חשוב להקפיד שזה יהיה משהו קטן.

ומה אם לא אספיק הכל?

לפחות אתחיל, גם את זה אני לוקחת בחשבון.

גם אם לא אספיק לתפור-

לפחות אגזור.

ואם ממש אין לי זמן?

לפחות אכין לי מידות וגיזרה.

 

גם צעדים קטנים מקדמים אותנו אל המטרה,

מה שחשוב זו ההתקדמות,

וההתקרבות אל היעד.

 

תתחילו עכשיו-

רק לבחור יעד קטן לשבוע הקרוב,

ולהשתדל לעמוד בו.

 

אל תחלמו את זה- תתפרו את זה,

כי אתם לגמרי יכולים!

 

סימה

כתוב/כתבי תגובה