ניצן רצתה לבנות שלה תחפושת סנאיות חמודות

כמובן שהיה לנו חשוב שהתחפושת תהיה נוחה, אבל גם שיראו את הזנב…

רוב התחפושת זה בעצם הגוף- מלבן עם פתחים לצוואר ולזרועות, 
בשוליים הוספנו גם סרט פרווה כייפי,
והוספנו זנב.

כדי ליצור את הזנב ציירנו את הצורה שרצינו- אפשר לצייר על נייר או ישר על הבד (אם ישר על הבד כמובן כדאי שהסימון ירד בקלות, ולא מהצד היפה של הבד)

תכננו כך שהחלק העליון של הזנב יהיה שמנמן יותר, והחלק התחתון צר יותר, וממש ציירנו את ההתעגלות שרצינו שתהיה, ובגודל שרצינו, כמובן מותאם לאורך הבגד (מדדנו את אורך הבגד לפי הגובה של כל ילדה)

את שרטוט הזנב גזרנו פעמיים, כמובן תוך שלקחנו בחשבון או להוסיף תוספת תפר, או שמראש ציירנו טיפה יותר גדול ממה שנרצה שיהיה הגודל הסופי.

כדי לתפור את הזנב הנחנו את שני החלקים יפה על יפה, במקרה שלנו גם הוספנו את סרט הפרווה ביניהם, בקצה, כמו סנדביץ, לחלק שאמור להיות הצד החיצוני של הזנב, ותפרנו כמעט לכל ההיקף. 
השארנו פתח קטן אבל שיספיק לנו בנוחות למלא את הזנב במילוי אקרילן רך, שאותו פשוט דחסנו לפי רמת העובי והשמנמנות שרצינו לתת לזנב.
אפשר לסגור את הפתח בתך ידני נסתר או בתפר במכונה.

את הזנב חיברנו אל גב הבגד בתפירה פשוטה אבל וידאנו שהתפרים מספיק חזקים בשביל להחזיק את המשקל של הזנב עם המילוי. גם את התפר הזה אפשר לעשות ביד, או במכונה.
אפשר להניח את הזנב מבחוץ על הגב של הבגד ולתפור, או לקפל את גב הבגד כך שהזנב מונח באמצע, ושתי שכבות מהגב "עוטפות" את הזנב מכל צד, כך התפר יהיה על שתי שכבות של חלק הגב+כל עובי הזנב, והזנב יהיה ממוקם באמצע בצורה יותר מדוייקת.

אין צורך לעשות את התפר לכל אורך הגב, מספיק בחלקים של מפגש הזנב הם חלק הגב- כמו שרואים בתמונה החלק העליון (והכבד יותר) קצת יותר ארוך, והחלק הנמוך והקטן יותר, קצר יותר.